התקף לב או אירוע מוחי במהלך תאונת דרכים

התקפי לב ואירועים מוחיים קורים לאנשים רבים בכל יום. לעתים הם קלים, אך לעתים הם עלולים לגרום לנזק גופני משמעותי ואף למוות. התקפי לב או אירועים מוחיים עלולים להשתלב גם תוך כדי ובמהלך תאונת דרכים או שעלולים לגרום לתאונת דרכים.

קבלת פיצויים עקב התקף לב או אירוע מוחי במהלך נסיעה ברכב

התקף לב ו/או אירוע מוחי יכולים להתרחש בכל סיטואציה: בעת שינה, בעת מנוחה, במהלך פעילות ספורטיבית וכן במהלך נסיעה ברכב, מה שעלול להוביל לתאונת דרכים או ל”כמעט תאונת דרכים”.

במקרים המשולבים בהתקף לב ו/או אירוע מוחי עם תאונת דרכים, נשאלת השאלה האם אכן התקף הלב/האירוע המוחי הם שגרמו לתאונת הדרכים או “כמעט תאונה”, וכנראה היו מתרחשים גם אם האדם לא היה נוסע ברכבו באותה עת, או שמא האדם לקה בהם מסיבות שונות שקשורות לנסיעה (משהו שעצבן אותו באופן קיצוני, משהו שהבהיל אותו באופן קיצוני וכיו”ב).

סעיף 1 לחוק הפלת”ד – חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, שתאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. מכאן, שהנפגע צריך להוכיח שהתקף הלב/האירוע המוחי שנגרמו לו קשורים ישירות לנסיעתו ושימושו ברכב, כדי שהאירוע יוכר כתאונת דרכים והוא יקבל פיצויים לפי חוק הפלת”ד.

הנפגע צריך להוכיח קיומם של שני סוגים של קשר סיבתי:

קשר סיבתי עובדתי: הקשר בין אירוע הדחק (סטרס, בהלה וכיו”ב) לבין השימוש ברכב.

קשר סיבתי משפטי: האם אירוע הדחק הוא הגורם הממשי לכך שהמשתמש ברכב לקה באירוע לבבי/מוחי.

רק במידה והנפגע יוכיח כי התקיימו שני קשרים סיבתיים אלה, יוגדר המאורע כתאונת דרכים, והנפגע יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת”ד.

דוגמה למקרים שהוכרו כתאונת דרכים:

• מורה לנהיגה שנבהל מכמעט התנגשות של תלמידה, בלם בלימת חירום וכתוצאה מכך לקה בליבו.
• אדם שנסע ברכבו, רצה למנוע התנגשות באופנוע וסטה עם הרכב בקיצוניות, לקה באירוע מוחי ונפטר כמה ימים לאחר מכן.

חשוב להבהיר כי אדם שנסע ברכבו ותוך כדי הנסיעה לקה בליבו או במוחו, ללא כל קשר לאירוע דחק (סטרס, בהלה וכיו”ב), והאירוע לבבי/מוחי גרם לתאונה בה האדם נפגע פגיעות פיזיות, נכותו (לבבית או מוחית (ככל שתיקבע)) לא תיחשב במסגרת הפיצויים בגין נכות של תאונת דרכים. רק פגיעותיו הפיזיות כתוצאה מהתאונה ייחשבו כנכות בגין תאונת הדרכים.

התקף לב או אירוע מוחי במהלך נסיעה ברכב – זכויות נוספות

כאמור, בנוסף לפיצויים להם יהיה זכאי הנפגע אם הוכיח שהתקף הלב/האירוע המוחי אכן נגרמו לו כתוצאה מנסיעה ברכב וכתוצאה מאירוע דחק שהוביל לכך, ייתכן והוא יהיה זכאי גם לזכויות נוספות, עקב העובדה שהוא לקה בהתקף לב/באירוע מוחי, ללא קשר לכך שהאירועים הנ”ל נגרמו לו כתוצאה ישירה מהנסיעה ברכב.

לדוגמה: אם האדם לקה בהתקף לב או באירוע מוחי בזמן העבודה ותוך כדי נסיעה ברכב, יכול ומדובר בתאונת עבודה. על הנפגע להוכיח כי התקיים בעבודה אירוע חריג או קיצוני אשר הוביל באופן ישיר להתקף הלב או לאירוע המוחי. במקרה זה, יוכל הנפגע להגיש תביעה לביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה, ובמידה ותיקבע לו נכות, יכול ויהיה זכאי לזכויות נוספות של נפגע בעבודה, כגון קצבה חודשית או תשלום חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי.

דוגמה נוספת: אם האדם לקה בהתקף לב או באירוע מוחי תוך כדי נסיעה ברכב, אך ללא קשר לתאונת עבודה, ייתכן ומצבו הרפואי יותיר אותו עם נכות והוא לא יוכל לחזור לעבודתו עקב התקף הלב או האירוע המוחי שחווה, בין אם מדובר בעבודה תובענית ורבת שעות, ובין אם מדובר בעבודה שדורשת מאמץ פיזי רב. במצב כזה, יכול ויהיה הנפגע זכאי לקצבת נכות כללית מהביטוח לאומי, שתוענק לו כקצבה חודשית.

קצבת נכות כללית יכולה להיות זמנית, ויכולה להיות מוענקת לצמיתות, הכל תלוי בחומרת מצבו של האדם. ועדות רפואיות מיוחדות של המוסד לביטוח לאומי הן אלו שקובעות את הקצבה.

אדם שלקה בהתקף לב או באירוע מוחי, ובפרט אם גם נפגע בתאונת דרכים, עלול להפוך למוגבל, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע, ולכן עליו לפנות מוקדם ככל האפשר למוסד לביטוח לאומי, כדי לברר אם הוא זכאי לקצבת נכות כללית.

הנכות הרפואית נקבעת ע”י ועדה רפואית לנכות כללית. כדי להיות זכאי לקצבת נכות כללית, על הנפגע להיות בעל 60% נכות לפחות (משוקללת), או 40% לפחות נכות משוקללת (אם נכותו מורכבת מכמה ליקויים שאחד מהם הוא בשיעור של 25% לפחות). הועדה הרפואית גם קובעת אם הנכות הרפואית היא זמנית או קבועה, וכן מתי היא התחילה.

יש להבהיר שגם אם הנפגע לא נמצא זכאי לקצבת הנכות, הוא יהיה זכאי לזכויות שונות כמו פטורים מתשלומים מסוימים, מיסים, הנחות וכד’, בגין נכותו הרפואית.