במקרה בו חייל בשירות סדיר (חובה) או מילואים, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך/בזמן השירות הצבאי, או בדרך מביתו אל הבסיס הצבאי או בדרך חזרה מהבסיס הצבאי אל ביתו, את מי תובעים וכיצד ?
ובכן, קיימים 2 סוגים עיקריים לתאונות דרכים בהן יכול להיות שחייל בשירות סדיר או מילואים יהיה מעורב :
⦁ תאונת דרכים בה מעורב רכב צבאי בלבד.
⦁ תאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד.
תאונת דרכים בה מעורב רכב צבאי בלבד:
חייל בשירות סדיר או מילואים אשר נפגע בתאונת דרכים (אם נפגע כהולך רגל, כנוסע, או כנהג) בה היה מעורב רכב צבאי בלבד, יוכל לתבוע אך ורק את קצין התגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים, ללא כל אפשרות לתבוע גוף אחר. אך יחד עם זאת יש לדעת כי צריכים להתקיים שני תנאים הכרחיים ומצטברים לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון:
.1 נכותו הצמיתה (קבועה) של החייל בשירות הסדיר לא תפחת משיעור של 10%. כלומר, הועדה הרפואית של קצין התגמולים צריכה לקבוע כי לחייל הנפגע נותרה נכות צמיתה (קבועה) שלכל הפחות הינה בשיעור של 10%.
2. הוכחת אחריות/אשמה של הנהג ברכב הפוגע. כלומר, הנפגע (החייל בשירות הסדיר/מילואים) יהיה חייב להוכיח את אחריותו/אשמתו של הנהג ברכב הצבאי.
תאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד:
חייל בשירות סדיר או מילואים אשר נפגע בתאונת דרכים (אם נפגע כהולך רגל, כנוסע, או כנהג) בה היה מעורב רכב אזרחי בלבד, יהיה רשאי לבחור להגיש את תביעתו באחד משני המסלולים :
⦁ מסלול 1 – להגיש תביעה נגד קצין תגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים.
או
⦁ מסלול 2 – להגיש תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב האזרחי ממנו נפגע החייל בביטוח חובה, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חשוב לדעת כי גם במקרה זה, במידה ויבחר החייל הנפגע להגיש את תביעתו לקצין התגמולים במשרד הביטחון (ולא נגד חברת הביטוח חובה של הרכב), יהיה עליו לעמוד בשני התנאים ההכרחיים לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון, כפי שהוזכרו לעיל: 1. הוכחת אחריות/אשמה של צד ג’ ברכב הפוגע, 2. כי נכותו הצמיתה (קבועה) של החייל לא תפחת משיעור של 10%.
תאונת דרכים של חייל בשירות סדיר (חובה) אשר שהה בחופשה:
במקרה בו חייל בשירות סדיר (חובה) היה מעורב בתאונת דרכים במהלך/בזמן ששהה בחופשה, יכול שיקרה ב – 2 מקרים שכיחים ונפוצים :
⦁ תאונת דרכים בה מעורב רכב צבאי בלבד.
⦁ תאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד.
תאונת דרכים בה מעורב רכב צבאי בלבד:
חייל בשירות סדיר או מילואים אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך/בזמן חופשתו (אם נפגע כהולך רגל או כנוסע) בה היה מעורב רכב צבאי בלבד, יוכל לתבוע אך ורק את קצין התגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים, ללא כל אפשרות לתבוע גוף אחר. אך יחד עם זאת יש לדעת כי צריכים להתקיים שני תנאים הכרחיים ומצטברים לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון:
3. נכותו הצמיתה (קבועה) של החייל בשירות הסדיר לא תפחת משיעור של 20%. כלומר, הועדה הרפואית של קצין התגמולים צריכה לקבוע כי לחייל הנפגע נותרה נכות צמיתה (קבועה) שלכל הפחות הינה בשיעור של 20%.
4. הוכחת אחריות/אשמה של הנהג ברכב הפוגע. כלומר, הנפגע (החייל בשירות הסדיר) יהיה חייב להוכיח את אחריותו/אשמתו של הנהג ברכב הצבאי.
תאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד:
חייל בשירות סדיר אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך/בזמן חופשתו (אם נפגע כהולך רגל, כנוסע, או כנהג) בה היה מעורב רכב אזרחי בלבד, יהיה רשאי לבחור להגיש את תביעתו באחד משני המסלולים :
⦁ מסלול 1 – להגיש תביעה נגד קצין התגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים.
או
⦁ מסלול 2 – להגיש תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב האזרחי ממנו נפגע החייל בביטוח חובה, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חשוב לדעת כי גם במקרה זה, במידה ויבחר החייל הנפגע להגיש את תביעתו לקצין התגמולים במשרד הביטחון (ולא נגד חברת הביטוח חובה של הרכב), יהיה עליו לעמוד בשני התנאים ההכרחיים לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון, כפי שהוזכרו לעיל: 1. הוכחת אחריות/אשמה של צד ג’ ברכב הפוגע, 2. כי נכותו הצמיתה (קבועה) של החייל לא תפחת משיעור של 20%.
תאונת דרכים של חייל בשירות מילואים אשר שהה בחופשה:
חייל בשירות מילואים השוהה בחופשה יזכה לזכויות דומות לאלה של חייל בשירות סדיר, למעט תאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד.
ההבדל הוא, שחייל בשירות מילואים אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך/בזמן חופשתו (אם נפגע כהולך רגל או כנוסע) בה היה מעורב רכב אזרחי בלבד, לא יהיה רשאי לתבוע את קצין התגמולים, אלא אך ורק את חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.