תאונות דרכים של חיילים בשירות צבא קבע ואנשי כוחות הביטחון

במקרה של תאונת דרכים בה מעורבים חיילים (בשירות צבא קבע) או אנשי שירות כוחות הביטחון (משטרה, שירות בתי הסוהר, משמר הכנסת) אגב שירותם הצבאי/פעילות מבצעית/חופשה, תהא לדבר השפעה מהותית על זכויות הנפגע ועל אופן ניהול התביעה על מנת לזכות בפיצויים, בכיסוי הוצאות רפואיות והליכי שיקום. על פי הוראת סע’ 6 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי”ב – 1952 וסע’ 22 (ב) לחוק הפלת”ד, חייל/שוטר אשר נפגע בתאונת דרכים ברכב שבבעלות המדינה בתקופת ועקב שירותו הצבאי, אינו יכול לתבוע את המדינה בתור “המבטחת העצמית” של הרכב.

סוגי תאונות הדרכים הנפוצים ביותר בהם עלולים להיות מעורבים חיילים (בשירות צבא קבע) או אנשי שירות כוחות הביטחון, במהלך שירותם:

⦁ תאונת דרכים בה מעורב רכב צבאי בלבד.
⦁ תאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד.
⦁ תאונת דרכים בה אזרח נפגע מרכב צבאי.

תאונת דרכים בה מעורב רכב צבאי בלבד

חייל בשירות צבא קבע או איש שירות כוחות הביטחון אשר נפגע בזמן פעילות מבצעית בתאונת דרכים עם רכב שירות (רכב צבאי או רכב משטרתי וכיו”ב), בין אם הפגיעה אירעה כהולך רגל, נהג או נוסע, יהיה רשאי לתבוע אך ורק את קצין התגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים. יחד עם זאת, לצורך קבלת פיצוי ממשרד הביטחון הוא יידרש לעמוד ב- 2 תנאים הכרחיים ומצטברים :

1. קביעת נכות לצמיתות שלא תפחת משיעור של 10% , כלומר, הועדה הרפואית של קצין התגמולים צריכה לקבוע כי לחייל הנפגע נותרה נכות צמיתה (קבועה) שלכל הפחות הינה בשיעור של 10%.

2. החייל שנפגע אינו אשם או אחראי לגרימת התאונה, כלומר, הנפגע יהיה חייב להוכיח את אחריותו/ אשמתו של הנהג/ צד ג’.

תאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד

חייל בשירות צבא קבע או איש שירות כוחות הביטחון, אשר נפגע בתאונת דרכים בה מעורב רכב אזרחי בלבד, רשאי לבחור בין 2 מסלולים שונים לצורך הגשת תביעתו לקבלת פיצויים.

1. מסלול א’ – תביעת פיצויים נגד קצין תגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים.
או
2. מסלול ב’ – תביעת פיצויים נגד החברה המבטחת של הרכב האזרחי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

חשוב לדעת-  כי גם במקרה זה, במידה ויבחר הנפגע להגיש את תביעתו לקצין התגמולים במשרד הביטחון (ולא נגד חברת הביטוח חובה של הרכב) יהיה עליו לעמוד בשני התנאים ההכרחיים לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון, כפי שהוזכרו לעיל:

1. הוכחת אחריות/אשמה של צד ג’ ברכב הפוגע,
2. כי נכותו הצמיתה (קבועה) של הנפגע לא תפחת משיעור של 10%.

תאונת דרכים בה אזרח נפגע מרכב צבאי

אזרח שנפגע בתאונת דרכים מרכב צבאי, לא יהיה זכאי לתבוע מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת”ד). הוא יהיה זכאי אך ורק לפנות בתביעה לקצין תגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים, וגם במקרה זה יהיה עליו לעמוד בשני התנאים ההכרחיים לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון, כפי שהוזכרו לעיל:
1. הוכחת אחריות/אשמה של נהג הרכב הצבאי הפוגע,
2. כי נכותו הצמיתה (קבועה) של הנפגע לא תפחת משיעור של 10%.

תאונת דרכים במהלך חופשה:

חייל בשירות צבא קבע או איש שירות כוחות הביטחון, אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך/בזמן שהותו בחופשה, יהיה זכאי לתבוע אך ורק את החברה המבטחת של הרכב הפוגע על פי החוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (פלת”ד).

תאונת דרכים במהלך פעילות מבצעית:

חייל בשירות צבא קבע או איש שירות כוחות הביטחון, אשר נפגע בתאונת דרכים עם רכב שירות (כלומר רכב צבאי או רכב משטרתי וכיו”ב) במהלך/בזמן פעילות מבצעית, יהיה זכאי לתבוע אך ורק את קצין התגמולים (משרד הביטחון) מכוח חוק הנכים. יחד עם זאת, גם במקרה זה יהיה עליו לעמוד בשני התנאים ההכרחיים לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון, כפי שהוזכרו לעיל:
1. הוכחת אחריות/אשמה של צד ג’ ברכב הפוגע,
2. כי נכותו הצמיתה (קבועה) של הנפגע לא תפחת משיעור של 10%.

תאונת דרכים שלא במהלך פעילות מבצעית:

ביום 27.4.2017 נכנס לתוקף, תיקון 29 לחוק הנכים, אשר קובע כי:
חייל בשירות צבא קבע או איש שירות כוחות הביטחון, אשר נפגע בתאונת דרכים לאחר המועד הנ”ל (דהיינו 27.4.2017) עם רכב שירות (כלומר רכב צבאי או רכב משטרתי וכיו”ב) שלא במהלך פעילות מבצעית (לדוגמה: בדרך מהבית לבסיס השירות או בדרך מהבסיס חזרה לביתו או אף בדרך להפסקת צהריים וכיו”ב), רשאי יהיה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, בדיוק באותם התנאים של נפגעי תאונות עבודה.
כלומר, במקרה זה הנפגע הופך להיות כאילו הוא נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה (דהיינו התביעה תוגש גם למוסד לביטוח הלאומי וגם לחברה המבטחת של הרכב הפוגע מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים).

חשוב מאוד לשים לב ולדעת – כי בכל תביעה לקצין התגמולים (משרד הביטחון), יכול קצין התגמולים בסופו של יום לקבוע כי התנהגות החייל הנפגע הייתה “לא ראויה” (סעיף 9 לחוק הנכים – “התנהגות רעה חמורה”), ובשל כך הוא עלול להפחית מהפיצויים.

יתרונות במסלולים השונים של הגשת התביעות:

על כל מקרה, יש לדעת – כי בניהול התביעה נגד חברת הביטוח והביטוח הלאומי קיימים יתרונות מסויימים, אך גם בניהול התביעה מול קצין התגמולים (משרד הביטחון) קיימים לעיתים יתרונות רבים אחרים.

עיקר היתרונות בניהול התביעה נגד חברת הביטוח (חוק הפלת”ד):

⦁ אחריות מוחלטת – אין צורך להוכיח אשמה. הזכאות לקבלת פיצויים תהה בכל מקרה.
⦁ גובה הפיצויים אינו מותנה בקביעת רף מינימום של אחוזי נכות. גם 0% נכות זכאי לפיצויים.
⦁ תשלום מראש חד פעמי.
⦁ אין השפעה על הפיצוי במידה והתנהגות החייל הייתה “לא ראויה”, כפי שקיים לעיתים בתביעה לקצין התגמולים.

עיקר היתרונות בניהול התביעה נגד המוסד לביטוח הלאומי:

⦁ הליך מהיר ויעיל, נוח יותר ופחות מסורבל מקצין התגמולים.
⦁ זכאות להגשת תביעה להחמרת מצב בעתיד.
⦁ אפשרות לקבלת קצבה חודשית עד גיל הפנסיה.

עיקר היתרונות בניהול תביעה נגד קצין התגמולים (משרד הביטחון):

⦁ גובה הפיצויים אחיד וקבוע על פי חוק, הוא אינו מותנה ברמת ההכנסה של הנפגע.
⦁ זכאות להגשת תביעה להחמרת מצב בעתיד.
⦁ סל הטבות וזכויות לכל ימי חייו של הנפגע, הכולל בין היתר :
⦁ מימון טיפולים רפואיים
⦁ מימון לימודים אקדמיים (לנפגע ולילדיו)
⦁ הקלות במס
⦁ מימון בית הבראה
⦁ זכאות לרכב נכה