בכל מקרה של פגיעה בגוף כתוצאה מתאונת דרכים, הדין הישראלי קובע מדיניות של אחריות מוחלטת שאינה תלויה באשם. כלומר, די בכך שאדם נפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גוף על מנת לזכות אותו בפיצויים. כהסדר משלים לכך, מטיל הדין הישראלי חובת ביטוח על כל משתמש ברכב מנועי.
הפרת חובת ביטוח מטילה אחריות פלילית אשר עלולה להוביל לסנקציות כגון קנסות כספיים ואף פסילת רישיון נהיגה לתקופה של עד 12 חודשים.
פוליסת ביטוח חובה לרכב מנועי כוללת 2 כיסויים:
1. ביטוח אישי – המכסה את הנהג עצמו מפני נזק גוף שנגרם לו.
2. ביטוח אחריות – מכסה את הנהג מפני חבות בגין נזקי גוף שנגרמו לאחרים, כגון נוסעים אחרים, הולכי רגל או רוכבי אופניים, קורקינט וכיו”ב.
על מנת לקבל פיצוי כספי, יש להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה בזמן הרלוונטי בו אירעה התאונה. הליך זה מתבצע בדרך כלל על ידי עורכי דין אשר עוסקים בתחום הנזיקין, אך ניתן גם לפנות באופן עצמאי אל חברות הביטוח. עם זאת, מדובר בהליך יחסית סבוך ומשכך לא מומלץ לפנות לחברת הביטוח ישירות, אלא רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין, אשר תחום עיקר עיסוקו הינו טיפול בהגשת תביעות מסוג זה מול חברות הביטוח.
דוגמאות לנזקים שניתן לתבוע כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים:
1. נכות
2. אובדן כושר עבודה
3. אובדן השתכרות
4. כאב וסבל
5. הוצאות נסיעה וטיפולים
6. עזרת צד ג’ וקרובי משפחה
מנגנון הבטחת פיצויים: במקרים בהם לא ידוע זהות החברה המבטחת, לדוגמה במקרה של תאונת “פגע וברח”, או במקרה שהרכב הפוגע לא היה מבוטח או ללא רישיון נהיגה, ניתן עדין לתבוע פיצויים מקרן סטטוטורית לנפגעי תאונות דרכים המכונה “קרנית”.
תשלום תכוף: תביעה בבית משפט עשויה להתנהל על פני מספר שנים. לכן, במקרה של תביעה לפיצוי נפגע תאונת דרכים ניתן לדרוש כבר בראשית הדרך, תשלום על חשבון הפיצויים שייפסקו בתום ההליך. מטרתו של תשלום זה הוא כיסוי הוצאות הנפגע לצרכי ריפוי, לרבות הוצאות אשפוז אך בנוסף לכך, גם תשלומים חודשיים שיהיה בהם לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ושל בני משפחתו במקרה בו פרנסתם עליו.