כשליש מההורגים והפצועים בתאונות דרכים בישראל הם הולכי רגל. מעורבות הולכי רגל בתאונת דרכים, למרבה הצער, מצויה בעליה כאשר מרביתן הן עקב פגיעה מרכב פרטי. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות מוחלטת לפיצויים עקב נזקי גוף וזאת ללא תלות בשאלת האשם. את תביעת הפיצויים יש להגיש נגד החברה המבטחת את הרכב המעורב בתאונה, בפוליסת ביטוח חובה.
מעורבות הולך רגל בתאונת דרכים עם רכב מנועי – מכונית/אופנוע/משאית וכו’
הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים מרכב מנועי, זכאי לתבוע פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, את החברה המבטחת את הרכב הפוגע בפוליסת ביטוח חובה. גם במקרה של פגיעה עקיפה, מבלי שהיה מגע בין הולך הרגל ובין רכב מנועי, עשוי להוות תאונת דרכים. כך לדוגמה, רכב מנועי שחלף בסמוך להולך רגל וגרם לו לבהלה שכתוצאה מכך נפל ונפגע, הוכר כפגיעה עקב תאונת דרכים.
מעורבת הולך רגל בתאונת דרכים עם רכב מנועי שלא מבוטח
הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי על נזקיו מנהג הרכב הפוגע ומחברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה תקף. במקרה בו הרכב שמעורב בתאונה, נעדר כיסוי ביטוחי, אזי הולך הרגל רשאי לתבוע אישית את נהג הרכב, אולם לאור העובדה כי לרוב הנהגים אין “כיס עמוק” בהשוואה לחברת ביטוח, נקבע בחוק על הקמת קרן ממשלתית לנפגעי תאונות דרכים – “קרנית”. קרנית תשלם פיצויים להולך הרגל הנפגע ותחזור בתביעה על כך מול הנהג הפוגע שנעדר כיסוי ביטוחי.
מעורבות הולך רגל בתאונת “פגע וברח”
במקרה של מעורבות הולך רגל בתאונת “פגע וברח”, כלומר מקרה בו זהות הרכב והנהג הפוגע אינם ידועים, או במקרים בהם ביטוח החובה לא מכסה את השימוש שנעשה ברכב, לדוגמה, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה מתאים, יהיה הולך הרגל זכאי לתבוע את נזקיו בפיצוי כספי מהקרן הממשלתית “קרנית” כאמור.
מעורבות הולך רגל בתאונה עם אופניים חשמליים
בית המשפט העליון נדרש לשאלת אופניים וקורקינטים חשמליים וקבע, כי השימוש בהם אינו עולה כשימוש ברכב מנועי כמשמעותו בחוק. משמע, לא תחול על כלים מסוג זה חובת ביטוח. משכך, מקרה של מעורבות בתאונה בין הולך רגל ובין רוכב אופניים או קורקינטים חשמליים, לא ניתן יהיה לתבוע חברת ביטוח כלשהי או את הקרן הממשלתית “קרנית”. עם זאת, להולך הרגל שנפגע תעמוד עילת תביעה כנגד הרוכב הפוגע על פי פקודת הנזיקין.