קיזוז ביטוח לאומי בגין תאונות דרכים

כשאדם נפגע בתאונת דרכים, בית המשפט מחשב את הפיצוי הכולל שמגיע לו מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, וזאת בהתחשב בגילו, חומרת הפגיעה, עיסוקו לפני ואחרי התאונה, שכרו וכדומה. תגמולי הביטוח הלאומי שהנפגע קיבל ו/או צפוי לקבל, מקוזזים מסכום הפיצוי הכולל שבית המשפט חישב.

לדוגמה: אם בית המשפט קבע שהפיצוי הכולל שמגיע לנפגע מחברת הביטוח הוא בסך 500,000 ₪, וסכום תגמולי הביטוח הלאומי של הנפגע הוא בסך 100,000 ₪, הנפגע יקבל בפועל מחברת הביטוח פיצוי בסך 400,000 ₪.

מתי ומדוע מתקיים קיזוז ביטוח לאומי בגין תאונות דרכים?

הקיזוז מתקיים לאחר שאדם נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה או בתאונה בגינה הביטוח הלאומי משלם תגמולים מסיבה כלשהי (לדוגמה: תאונה עם הרוגים או תאונה המזכה את הנפגע בביטוח לאומי בנכות כללית וכיו”ב). הנפגע מגיש תביעה לביטוח לאומי, שקובע לו אחוזי נכות. במידה ואחוזי הנכות שנקבעו לו מזכים אותו בפיצויים (מענק חד פעמי או קצבה חודשית), הוא מקבל תשלום על הנזקים שנגרמו לו, בהתאם לשכר החודשי שהשתכר לפני התאונה, ובהתאם לאחוזי נכותו.

לאחר מכן ובנוסף, הנפגע מגיש תביעה לבית משפט נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, ובית המשפט קובע את שווי הנזק שנגרם לגופו, כלומר את סכום הפיצוי הכולל שמגיע לנפגע. אז, כאמור, סכום תגמולי הביטוח ששולמו לנפגע על ידי הביטוח הלאומי מתקזז מסכום הפיצוי הכולל שבית המשפט קבע.

יש לציין, שאם ביהמ”ש מייחס למזיק רק חלק מהנזק, אזי רק חלק יחסי זה יקוזז משווי תגמולי הביטוח הלאומי.

הקיזוז נעשה כדי למנוע מצב שבו המזיק ישלם פעמיים לנפגע, או כדי למנוע מצב שבו הנפגע יקבל פיצוי כפול, וזאת כיוון שבעתיד ייתכן והביטוח הלאומי יגיש נגד חברת הביטוח או (מזיק אחר) תביעת שיפוי בגין התגמולים ששילם לנפגע.

מה קורה כשסכום תגמולי הביטוח הלאומי גבוה מסכום הפיצוי הכולל?

ישנם מצבים בהם סכום תגמולי הביטוח הלאומי גבוה מסכום הפיצוי הכולל שקבע בית המשפט. לדוגמה, סכום תגמולי הביטוח הלאומי ששולם לנפגע הוא 100,000 ₪, וביהמ”ש קבע שלנפגע מגיע פיצוי כולל בסך 60,000 ₪. אזי, מה עושים במצב כזה? האם הנפגע כלל לא זכאי לפיצוי?

מצב שכזה נקרא “תביעה נבלעת” – שכן סכום תגמולי הביטוח הלאומי כבר “בלע” את סכום הפיצוי לנפגע, ולכן הנפגע כבר לא יהיה זכאי לסכומים נוספים מחברת הביטוח.

עם זאת, סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי במידה ומדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, והנפגע הודיע תוך זמן סביר למוסד לביטוח לאומי שהוא מתכוון לתבוע את חברת הביטוח, יהיה הנפגע זכאי לקבל 25% מהפיצוי הכולל, והעובדה שסכום תגמולי הביטוח הלאומי שלו גבוה מסכום הפיצוי המגיע לו, לא תגרום לו להישאר “בידיים ריקות” ולא לקבל מאומה מסכום הפיצוי.

כלומר לדוגמה: אם סכום תגמולי הביטוח הלאומי ששולם לנפגע הוא 100,000 ₪, וביהמ”ש קבע שלנפגע מגיע פיצוי כולל בסך 60,000 ₪, אזי הנפגע יהיה זכאי ל- 25% מ – 60,000 ₪, דהיינו לסך של 15,000 ₪ מחברת הביטוח.

מה עלי לעשות כדי לקבל את כל הכסף שמגיע לי?

יש להגיש תביעה לדמי פגיעה לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה, וכל חריגה מזמן זה עלולה לפגוע בזכות לתגמולי דמי פגיעה.

בהנחה והפגיעה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים, יש לצרף לתביעה גם דו”ח/אישור מהמשטרה וצילום של תעודת הביטוח חובה של הרכב.

כמו כן, אם עקב הפגיעה, הוגשה תביעה לפיצויים גם מצד שלישי, שאינו המעסיק, יש להודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה.

האם ניתן לערער על קביעת הביטוח הלאומי ו/או בית המשפט?

ערר – ניתן לערור על החלטת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ע”י הגשת ערר. הליך הערר מתנהל אף הוא באמצעות ועדה רפואית במוסד לביטוח הלאומי.

ערעור – ניתן לערער על קביעת הביטוח הלאומי באמצעות פנייה לוועדת התביעות של הביטוח הלאומי, או באמצעות הגשת תביעה לבית הדין לעבודה.

ערעור בבית המשפט – ערעור על קביעת בית המשפט הוא מורכב יותר, שכן קבלת ערעור שכזה יכולה לגרום הן להצפת בתי המשפט והן לעיכוב במתן הפיצויים לנפגע, ולכן רבים מהנפגעים כלל לא ינסו לערער על קביעת בית המשפט.