מהי תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה?

כל עובד שכיר או עצמאי, אשר נפגע בתאונת דרכים כנהג או כנוסע או כהולך רגל, יכול שהתאונה תיחשב גם תאונת כתאונת עבודה, וזאת בשלושה מקרים:

1. אם תאונת הדרכים אירעה בדרך מביתו או מהמקום בו הוא לן למקום עבודתו.
2. אם תאונת הדרכים אירעה בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו או למקום בו הוא לן.
3. אם תאונת הדרכים אירעה בזמן העבודה.

באחד מהמקרים האלה, יודיע הנפגע למוסד לביטוח הלאומי על קרות התאונה, על מנת לקבל פיצוי כספי בגין נזקיו בתור נפגע עבודה.

תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה

תאונת עבודה מוגדרת בהרחבה בחוק הישראלי וכוללת גם מצבים של תאונות דרכים שאירעו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ובלבד שהעובד שנפגע לא סטה מהמסלול הישיר מביתו למקום עבודתו.

כך לדוגמה, מקרה בו נפגע עובד בתאונת דרכים, לאחר שבדרכו לעבודה עצר בבנק כדי לטפל בענייניו האישיים, לא הוכר כנפגע תאונת עבודה. מקרה נוסף, בו עובד שיצא במהלך יום העבודה לנסיעה פרטית, ונפגע בדרכו חזרה, לא יוכר כנפגע תאונת עבודה.

סטייה מותרת:

ע”פ סעיף 81 בחוק ביטוח לאומי, תאונת דרכים שהתרחשה תוך כדי הפסקה או “סטייה של ממש” מהדרך המקובלת מהבית לעבודה או להיפך, תוכר כתאונת עבודה במקרים והסטייה הייתה לצורך אחת מאלה:

1. תפילה בבית תפילה בו העובד נוהג להתפלל באופן קבוע.
2. ליווי ילדיו לגן הילדים הקבוע שלהם.
3. עצירה לקניות בסופר-מרקט הסמוך למקום העבודה או הבית.

ע”פ סעיף זה, ילד נחשב עד גיל 10 ו/או ילד הזקוק לליווי מחמת לקות גופנית או נפשית. במהלך השנים התבקשו בתי המשפט לדון בשאלות מהי הדרך המקובלת ומהי “סטייה של ממש”.

ע”פ הפסיקה הרווחת נקבע כי הדרך המקובלת הינה הדרך, בה האדם נוסע/הולך בדרכו מביתו לעבודה או מהעבודה לביתו, שהינה סבירה מבחינת משך הזמן ואורכה.

בית המשפט בפסיקותיו יוצא מנקודת הנחה כי אדם יעשה את דרכו לעבודה באופן יומיומי בדרך שאינה ארוכה מדי ואינה נמשכת זמן רב ונבחרה על ידי האדם באופן הגיוני.

בדיון להגדרת מהי “סטייה של ממש” נקבע בפסיקה הרווחת כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך לקיחה בחשבון את משך זמן הסטייה מהדרך המקובלת ואת מטרתה.

לדוגמה: במקרה של סטייה מהדרך המקובלת לשם הורדת ילד בתיכון, בית המשפט קבע כי לא מדובר ב”סטייה של ממש” וכי תאונת הדרכים, שהתרחשה לאחר הסטייה, תחשב כתאונת עבודה, זאת בעיקר כי משך הסטייה לא עלתה על דקות בודדות והסטייה מהדרך המקובלת הייתה של מרחק קצר מאוד.

כמו כן חשוב לציין, כי תאונת דרכים שאירעה לעובד בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראות מעסיקו לעניין עבודתו, לא תיחשב לתאונת עבודה, למעט אם העובד נפטר עקב התאונה, נעשה נכה, או איבד את כישרותו לעבוד למשך 10 ימים לפחות.

עוד חשוב לדעת:

⦁ קביעת נכות זמנית בשיעור של מעל 9% בשל הפגיעה מזכה בקצבת נכות חודשית מהמוסד לביטוח לאומי לאורך תקופת הנכות הזמנית.

⦁ אם נקבעה נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה הנפגע עשוי להיות גם זכאי למענק נכות חד פעמי או לקצבת נכות חודשית קבועה מהמוסד לביטוח לאומי:

⦁ נכות לצמיתה בשיעור של בין 9% עד 19% מזכה במענק נכות חד פעמי

⦁ נכות לצמיתה בשיעור של 20% ומעלה מזכה בקצבת נכות חודשית

את מי תובעים במקרה של תאונת דרכים בדרך לעבודה מהבית או בחזרה?

כעיקרון, כל תאונת דרכים שקרתה בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה הבייתה מהעבודה, היא גם תאונת עבודה.

חשוב לדעת שבמקרים של תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה הנפגעים זכאים לקבל פיצויים גם מחברת הביטוח של הרכב ממנו נפגעו וגם מהביטוח הלאומי.

חשוב גם לדעת שהביטוח הלאומי משלם פיצויים נוספים שחברת הביטוח של הרכב לא משלמת.

עצמאים לדוגמה, מתחילים את העבודה מרגע שהם עזבו את הבית, כך שגם אם נסעו שלא למקום העבודה “הרשום” שלהם ועשו תאונה, היא עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה.

דוגמה נוספת: אם אדם ירד מהבית בדרכו לעבודה, הגיע לרכב ובטעות נטרקה דלת הרכב על היד או על האצבעות והוא נפגע בצורה זו או אחרת, זוהי תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה!

מה מוגדר בית בחוק?

חוק הביטוח הלאומי מציין את המילה: “מעון”.

ביטוח לאומי יבדוק האם הבית (המעון) נמצא בשטח של רשות הרבים או בשטח של רשות היחיד.

הכוונה לצורך העניין, כי הבית יכול ויהיה בית פרטי או דירה בבניין מגורים ללא אבחנה ביניהם, אך על פי “מבחן דלת המעון” ביטוח לאומי יקבע את הגבול החוצץ בין רשות היחיד של הנפגע לבין רשות הרבים, כקצה הדרך שבין הבית לעבודה.

בתי הדין האזוריים פסקו פסיקות שונות לאורך השנים, ועד היום “מקרי הגבולות” לא הוכרעו חד משמעית והגם ש”נטיית בתי הדין הייתה, ברוב המקרים להכליל בתחומי המעון שטחים הסמוכים אליו, והמצויים בחזקתו ובבעלותו של הנפגע.

על כן, במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, תוגש תביעה לביטוח הלאומי לדמי פגיעה ולקביעת דרגת נכות, ולאחר מיצוי הזכויות בביטוח הלאומי, לרבות קביעת נכויות ותשלום פיצויים לנפגע, תוגש תביעה לפיצויים מחברת הביטוח

שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה. ניתן “לפסוח” על התביעות לביטוח הלאומי ולגשת בתביעה ישירות לחברת הביטוח חובה של הרכב, אך לא רצוי לעשות זאת, שכן בפניה/תביעה קודם לביטוח הלאומי יש יתרונות.

לדוגמה: ביטוח לאומי משלם כספים שחברת הביטוח לא משלמת, כמו אובדן ימי כושר בעבר ונכויות זמניות, וכן הביטוח הלאומי קובע נכויות הרבה יותר בקלות והרבה יותר מהר מהמומחה הרפואי שנקבע מול חברת הביטוח.